סליחות הן סדרת פיוטים, תפילות ותחינות הנאמרות מתוך בקשה לסליחה, מחילה ורחמי שמיים על חטאי היחיד והציבור. המילה ״סליחות״ נובעת מרעיון הסליחה והכפרה, תוך שילוב וידוי על החטאים, בקשת רחמים והזכרת מידות הרחמים של הקב"ה.
תקופת הסליחות היא פרק זמן מיוחד ומשמעותי בלוח השנה העברי, המוקדש לחשבון נפש, תפילה ותשובה לקראת ראש השנה ויום הכיפורים. על פי המסורת, ארבעים הימים מתחילת חודש אלול ועד יום הכיפורים נחשבים לזמן שבהם עם ישראל עומד לדין, והתשובה והתפילה רצויות ומתקבלות בו במיוחד. בימים אלו נוהגים להתעורר מוקדם ולומר בבתי הכנסת פיוטים ותחינות המבקשים את רחמי הקב"ה. זמן אמירת הסליחות הראוי ביותר הוא סמוך לעלות השחר או לאחר חצות הלילה.
אמירת הסליחות אינה חובה הלכתית, אולם היא התקבלה והשתרשה כמנהג מרכזי בעם ישראל. כיוון שחכמים לא תיקנו תקנה מפורשת המחייבת אמירת סליחות, אין להן נוסח אחיד ומסודר, וכל עדה הוסיפה תחינות ופיוטים משלה. עם זאת, המסגרת המרכזית המשותפת לכלל העדות היא אמירת פיוטים שביניהם משולבות "י"ג מידות רחמים". אמירת מידות אלו היא שיאה של התפילה בתקופת הסליחות, והן משקפות את מידות הרחמים והחסד של הקב"ה שנתגלו למשה רבנו על הר סיני לאחר חטא העגל.
מועד תחילת אמירת הסליחות משתנה בהתאם לעדות השונות: בעוד בני עדות המזרח מקדימים לומר סליחות כבר לאחר ראש חודש אלול, אחיהם האשכנזים מצטרפים אליהם לקראת חודש תשרי, בשבוע שלפני ראש השנה.