מנהג הוא הנהגה דתית או חברתית שהתקבלה בציבור והשתרשה לאורך הדורות, עד שהפכה לחלק בלתי נפרד מהזהות היהודית. בעוד ההלכה היא "שורת הדין" והחובה הבסיסית, המנהג הוא התוספת וההרחבה שנוצרו על ידי הקהילות עצמן או בהדרכת חכמים. דוגמאות בולטות למנהגים הן טקס ה"חלאקה" (תספורת ראשונה בגיל שלוש), אמירת "תשליך" בראש השנה, שחיטת תרנגול ל"כפרות" או חגיגות המימונה.
חשיבות המנהג ביהדות היא עצומה, כפי שמתבטא בכלל: "מנהג ישראל – תורה היא". מבחינה הלכתית, המנהג נחשב כמעט כ"נדר" קולקטיבי שהציבור קיבל על עצמו, ולכן יש לו תוקף מחייב. המנהגים משמשים לעיתים "סייג" (הגנה) למצוות ולעיתים דרך להביע רגש וחיבור לשורשים העדתיים והמשפחתיים. פוסקי ההלכה מדגישים שעל כל אדם לדבוק במנהג אבותיו, שכן המנהגים הם ששמרו על הגוון הייחודי של קהילות ישראל לאורך שנות הגלות הארוכות.