בכל העדות, נוסח קריאת שמע מורכב משלוש פרשיות מהתורה: "שמע ישראל" (דברים ו, ד-ט), "והיה אם שמוע" (דברים יא, יג-כא) ופרשת "ציצית" (במדבר, טו, לז-מא). אחרי אמירת הפסוק הראשון ("שמע ישראל"), מפסיקים ואומרים את המילים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
בתפילה, לפני ואחרי אמירת קריאת שמע, נאמרות "ברכות קריאת שמע", ובהן יש הבדלי נוסח.
ברכות שנאמרות בצמוד לקריאת שמע, לפניה ולאחריה ויש בהן הבדלי נוסח. שתי ברכות נאמרות לפני הקריאה בתפילת שחרית ואחת לאחריה, ובתפילת ערבית – שתי ברכות לפני ושתיים אחרי. בשחרית, מברכים קודם קריאת שמע את ברכת היצירה, "יוצר אור", ואת ברכת האהבה, "אהבת עולם" (או בנוסח אשכנז "אהבה רבה"); ולאחריה את ברכת הגאולה, "אמת ויציב". בערבית, הברכות שלפני הן ברכת גרמי השמיים, "מעריב ערבים" וברכת אהבה מקוצרת, "אהבת עולם"; ואחרי קריאת שמע באה ברכת הגאולה, השונה מעט מהנוסח שבשחרית ("אמת ואמונה"), וברכת ההגנה והשמירה, "השכיבנו".
בבוקר, אפשר לקרוא קריאת שמע מרגע שיש מספיק אור לזיהוי אדם מוכר (במרחק כשני מטר). סוף זמן קריאת שמע בבוקר נקבע לפי השמש, ולכן משתנה מדי יום בין 8:30 ל-9:30. בערב, יש לקרוא קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים ובדיעבד עד עלות השחר. עם זאת, גם אם עבר זמן המצווה, אפשר לקרוא קריאת שמע בלי ברכות בכל שעות היום.
כשקוראים קריאת שמע חייבים להתכוון כוונה מלאה ולהתרכז במילים. אולי זה מקור הנוהג לכסות את העיניים ביד ימין כאשר אומרים את הפסוק הראשון, שאותו גם נהוג לומר בקול רם. יש שסברו שבגלל מרכיב קבלת עול שמיים והשראת השכינה בקריאה, יש לכסות את הפנים, כפי שנהג משה רבנו.
קריאת שמע היא מצווה שתלויה בזמן, ולכן נשים לא חייבות בה. עם זאת, לפי חלק מהדעות, נשים חייבות באמירת הפסוק הראשון מדי יום, מכיוון שפסוק זה הוא עיקר האמונה היהודית, המשותפת להן בדיוק כמו לגברים ומהווה קבלת עול מלכות שמיים. כיום, מקובל בקהילות רבות שגם הנשים אומרות תפילה זו מדי יום, אך בעדות המזרח מקובל כי נשים לא יאמרו את ברכות שמע במלואן, כדי להימנע מברכה לבטלה.
