מתן תורה, או מעמד הר סיני, מופיע בספר שמות, ועוסק בברית שכורת הקב”ה עם בני ישראל כאשר הוא מתגלה בפניהם בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם בקיום המצוות, ובראשן עשרת הדיברות. לפי המסורת, רק שני הדיברות הראשונים נמסרו ישירות מפי אלוהים, ושאר הדיברות נמסרו לעם מפי משה. בהמשך עלה משה אל ההר וקיבל עוד מצוות.
כך מתוארת תחילת המעמד בשמות יט, טז–יט:
“וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּֽהְיֹות הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹולֹות וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל־הָהָר וְקֹול שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּֽחֱרַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בַּֽמַּחֲנֶה׃ וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָֽאֱלֹהִים מִן הַֽמַּחֲנֶה וַיִּֽתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָֽר׃ וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּ֔וֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה’ בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּֽחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד׃ וַֽיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָֽאֱלֹהִים יַֽעֲנֶנּֽוּ בְקוֹל”.
מתי ניתנה התורה? המקרא מסתפק בפסוק: “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי” (שמות יט, א), כלומר בחודש השלישי אחרי היציאה ממצרים, וחז”ל חישבו, שאם נכתב “בחודש השלישי”, הכוונה לראש החודש, ומכאן שהתורה ניתנה, כעבור כמה ימי הכנה, בשישי או בשביעי בחודש סיוון. לפיכך חוגגים את חג השבועות ב-ו’ בסיוון. ואולם, בתורה חג שבועות לא נקרא חג מתן תורה והדגש שניתן בפסוקים לגביו הוא ההיבט החקלאי: “וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים”.
האם אפשר לזהות כיום את המיקום שבו ניתנה התורה? לא ברור. מתוך המקרא אי אפשר להסיק בדיוק היכן ממוקם הר סיני (המכונה בתלמוד גם הר חורב). לפי מסורות נוצריות, זהו ההר הקרוי “ג’בל מוסא” (הר משה), ולמרגלותיו הוקם מנזר סנטה קתרינה. אחרים הציעו כי המדובר בהר כרכום בנגב הדרומי, שנמצאו בו שרידי פולחן וציורי סלע; בהר סרביט אל-ח’אדם שבחצי האי סיני; בהר ג’בל אל-לווז שבערב הסעודית; ג’בל סין בישר שבמערב חצי האי סיני; ג’בל חלאל בצפון סיני ומקומות נוספים.