“יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה” הוא יום זיכרון לאומי המנציח את זכרם של החללים שנפלו על הגנת היישוב החדש בארץ ישראל (החל מהרבע האחרון של המאה ה-19 ועד היום) ומזכיר את המחיר ששילם העם היהודי על השיבה לארצו לאחר 2,000 שנות גלות, ואת הגבורה היהודית הנמשכת עוד מימי התנ”ך, דרך המכבים, וכלה בימינו אנו. הוא חל ביום ד’ באייר, יום לפני יום העצמאות. בשנת 1963 הוחלט להנציח ביום זה גם את נפגעי פעולות הטרור.
ערב יום הזיכרון נפתח בטקס המתקיים ביד לבנים בירושלים, ולאחר מכן עם שקיעת החמה מוּרדים דגלי ישראל במוסדות הציבוריים לחצי התורן. בשעה 20:00 בערב נשמעת בכל רחבי הארץ צפירת דומייה בת דקה הפותחת את אירועי יום הזיכרון. לאחר הצפירה נערך הטקס המרכזי ברחבת הכותל, שבו נאמרת תפילת “אל מלא רחמים”, וסמלי שלטון כגון נשיא המדינה והרמטכ”ל נושאים דברים לזכר הנופלים. במקביל נערכים טקסי זיכרון וערבי שירי לוחמים בכל רחבי הארץ.
בבוקר יום הזיכרון נשמעת צפירת דומייה בת שתי דקות, שלאחריה מתקיימים טקסי זיכרון בכל בתי הקברות הצבאיים. לאחר מכן, בשעה 13:00 נערך טקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה. בטקסים נהוג לומר, בין השאר, את תפילות “יזכור” ו”אל מלא רחמים”.
בעבר הייתה נשמעת צפירה נוספת במוצאי יום הזיכרון המסמלת את המעבר ליום העצמאות, אך בשנות ה-80 בוטל הנוהג והמעבר ליום העצמאות מתרחש בהדרגה לאורך הערב, עד לפתיחת אירועי יום העצמאות בצורה רשמית בטקס הדלקת המשואות ברחבת הר הרצל.
מניין חללי מערכות ישראל נספר מאז אמצע המאה ה-19, וערב יום הזיכרון 2023 הגיע מספרם ל-24,213. מספר זה כולל את כל מי שנהרג או נפטר מכל סיבה במהלך שירותו הצבאי. נוסף על כך, מספר האזרחים שנרצחו לאורך אותה תקופה עמד בשנת 2023 על 4,255.