השופט שרק: בעיטת קרן, והשחקן ניגש לבעוט מפינת המגרש. אבל רגע, למה "קרן" ולא פשוט "פינה", כמו באנגלית, Corner Kick? ולמה כל דבר פה נקרא קרן – מקרן השור, דרך קרן שמש ועד קרן השתלמות?
על קרן הצבי
במובן הכי בסיסי שלה, קרן היא כמובן האיבר המחודד הבולט בראשם של בעלי חיים. בתקופות קדומות קרניים סימלו כוח, ולוחמים אף נהגו לחבר קרניים לקסדותיהם כדי להטיל אימה על יריביהם. גם בתנ"ך, הקרן משמשת סמל מובהק של כוח, ניצחון וגאווה, וישנו קו מקראי ברור המחבר בין המילה "קרן" לבין השורש ר.ו.ם בהקשר של הגדלת כוח וכבוד. החיבור הלשוני הזה נשמר עד היום גם על מגרש הכדורגל: כששחקן ניגש לפינה, הוא הרי מנסה להגדיל את כוחה של קבוצתו ולכן הוא פשוט "מרים" קרן לרחבה, או כפי שזה נאמר בתהילים: "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ".
ואיך השור או התיש קשור לקרן ההשתלמות שלנו? ובכן, בעת העתיקה קרניים חלולות של חיות שימשו כלי קיבול לשמירת חומרים יקרים, כמו שמן משחה או מטבעות. כך הפכה המילה "קרן" למילה נרדפת להון בסיסי או קופה. כשאתם מרימים קרן ברחבה, אתם בעצם משקיעים את ההזדמנות שלכם בתקווה לתשואה של שער, ומתפללים שהכדור לא יונח סתם על "קרן הצבי".
כשילדינו מציירים את השמש הם תמיד מוסיפים לה קרניים. הסיבה לכך היא שאלומת אור שפורצת מנקודה מסוימת נראית כמו קווים דקים ומחודדים שבוקעים ממנה, בדיוק כמו הקרניים שעל ראש החיה. התיאור המפורסם והיפה של זה בתנ"ך הוא תיאורו של משה רבנו כשירד מהר סיני: "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו" (שמות לד, כט). בעקבות החוויה הרוחנית העילאית, משה הפיץ, כלומר הקרין, אור, זיו והדר (זה התיאור שגרם לטעות התרגום המפורסמת במערב, שבעקבותיה מיכלאנג'לו יצר את הפסל משה עם זוג קרניים של ממש על הראש).
נאחז בקרנות המזבח
אבל איך כל זה קשור לפינה של מגרש? כאן אנחנו מגיעים למשמעויות נוספות של המילה – פינה בולטת או הצטלבות של קירות. כך, למשל, המונח התלמודי "יושבי קרנות" – בניגוד ל"יושבי בית המדרש" – מתאר בטלנים שיושבים בפינות הרחוב ומבזבזים את זמנם.
המקום המפורסם ביותר במקורות היהדות שבו הופיעו קרנות הוא המזבח שעמד בבית המקדש. "קרנות המזבח" היו ארבע הפינות הבולטות שלו. אדם שהיה בסכנת חיים היה יכול היה לרוץ למקדש, "להיאחז בקרנות המזבח" ולנסות למצוא שם מקום מפלט וחסות. בדיוק כמו הקרן במגרש הכדורגל – מהנקודה המרוחקת ביותר בקצה המגרש, מגיע לפתע פתח להצלה.
והאמת היא שכל המשמעויות הללו קשורות זו בזו: הקרן של החיה יוצאת מתוך הראש ויוצרת זווית, והשפה העברית פשוט השאילה את הדימוי הוויזואלי הזה למבנים מרחביים: מהקו הגיאומטרי דרך קרן הרחוב, שבה שני קירות נפגשים ויוצרים "שפיץ" או זווית, ועד קרן האור על קוויה המחודדים.
מאותה משמעות מרחבית כנראה, של הצטלבות קירות, המורה להתעמלות צבי נשרי – מחיה מונחי הספורט העבריים שתרגם לראשונה את חוקי הכדורגל לעברית ב-1913 – קרא לבעיטה הזו "בעיטת זווית". אלא שהזווית הגיאומטרית והפשוטה מהר מאוד נדחקה לקרן זווית, ובמקומה השתלטה על המגרש המילה "קרן". ואפשר גם להבין למה: בניגוד למילה היבשה משיעורי ההנדסה, "קרן" מקפלת בתוכה עולם שלם של משמעויות, היסטוריה וסמלים.
אז בפעם הבאה שאתם רואים שחקן ניגש לנקודת הקרן, מסדר את הכדור ולוקח אוויר – תזכרו שלא מדובר בסתם "זווית". מדובר במילה שהתחילה כסמל של כוח בטבע, שימשה פינת הצלה במזבח, הפכה לקופה של כסף, והיום מעניקה לקבוצה שלכם את ההזדמנות להאיר את המגרש ולהרים את היציעים.