באדמה או בקומות? איך הישראלים רוצים להיקבר

בישראל נהוגות שתי צורות קבורה עיקריות: קבורת שדה, וקבורה רוויה שנועדה להתמודד עם המחסור בשטחי קבורה. ביקשנו לבדוק מה מעדיף הציבור עבור בני משפחתו, ומה עבור עצמו

אינפוגרפיקה

קבורה באדמה היא הדרך שרובנו התרגלנו אליה, והיא גם התמונה שעולה בדמיוננו כשאנו חושבים על קבורתנו או על קבורת יקירינו. אך המחסור בשטחי קבורה הוביל את המדינה לקדם פתרונות של קבורה רוויה, בעיקר במרכז הארץ ובאזורי ביקוש. מה זה אומר? קבורה במבנים רב־קומתיים, וקבורה בכוכים בקיר, המכונה "קבורת סנהדרין". אלה המבנים שאנחנו פוגשים בבתי עלמין בירושלים, בחיפה ובאזור המרכז.

בסקר חדש של מדד צהר ליהדות ולמסורת ביקשנו לבדוק איזו צורת קבורה מעדיף הציבור היהודי בישראל, עבור בני משפחתו ועבור עצמו. מהממצאים עולה ש־67% מעדיפים שבני משפחתם ייקברו באדמה. 24% אומרים שסוג הקבורה לא משנה להם, ו-7% מעדיפים שלא תהיה קבורה כלל (אלא שריפת הגופה או דרך אחרת). רק 2% בוחרים בקבורה רוויה.

כשהמשיבים נשאלו על הקבורה של עצמם, ההעדפה לקבורה באדמה נחלשת, ויותר מהם אדישים לסוג הקבורה או מעדיפים חלופה: שיעור הבוחרים בקבורה באדמה יורד ל־57%, שיעור מי שסוג הקבורה לא משנה להם עולה ל־29%, ו־13% אינם רוצים להיקבר כלל. גם כאן רק 2% בוחרים בקבורה רוויה.

ההעדפות משתנות מאוד בהתאם לרמת הדתיות. כשמדובר בבני המשפחה, 97% מהחרדים מעדיפים קבורה באדמה, לעומת 86% מהמסורתיים ו־49% מהחילונים. כשמדובר בהעדפה אישית, הפערים מתרחבים: השיעור בקרב המסורתיים יורד ל־80%, ובקרב החילונים ל־30% בלבד (בקרב החרדים הוא נותר 97%). כרבע מהחילונים אף מעדיפים שלא להיקבר כלל, פי שניים ממי שמעדיפים זאת עבור בני משפחתם.

הקבורה הרוויה הפכה למראה שכיח בבתי עלמין רבים, ובחלקם היא כבר צורת הקבורה העיקרית. אך הציבור עדיין מסתייג ממנה: גם עבור בני משפחתם וגם עבור עצמם, יותר משיבים מעדיפים לוותר על קבורה לגמרי מאשר לבחור בה. המציאות בשטח היא שלפחות באזורי הביקוש, מי שיתעקש על קבורת שדה ייאלץ לרוב לשלם עליה עשרות אלפי שקלים.

לסוגיית הקבורה בישראל ולמחסור בשטחי קבורה הקדשנו תחקיר מיוחד במסגרת תוכנית "תמונת מצב".

אל תפספסו תכנים חדשים!

קבלו את הכתבות הכי מעניינות של משב ישר למייל (כל השדות חובה)