עם המעבר לשעון חורף, ביקשנו לבדוק מה לדעת הישראלים עומד מאחורי ההחלטה להזיז את השעון פעמיים בשנה. בסקר של מדד צהר הצגנו למשיבים את השאלה הבאה: "לדעתך, באיזו מידה המעבר לשעון חורף בישראל נועד להתחשב בצרכים דתיים, כגון זמני תפילות וצומות?"
מתוצאות הסקר עולה כי 83% מבעלי הדעה סבורים שהמעבר לשעון חורף נועד להתחשב בצרכים דתיים, לפחות במידה מסוימת. רק 17% השיבו שאין קשר בין הדברים.
שיעור הסבורים שהמעבר לשעון חורף נועד לצרכים דתיים פוחת ככל שרמת הדתיות עולה: 69% מהחילונים בעלי הדעה מעריכים ששיקולים דתיים עמדו במידה רבה או רבה מאוד ביסוד ההחלטה, לעומת 55% מהמסורתיים; אך גם בקרב הדתיים והחרדים מדובר בשיעור לא מבוטל כלל, שעומד על 34%.
המשיבים נשאלו גם איזה שעון היו מעדיפים שיונהג בישראל. האפשרות המועדפת היא שעון קיץ לאורך כל השנה (44%), ואילו שעון חורף קבוע זוכה לתמיכה של כ־13% בלבד. בקרב החילונים, יותר ממחצית מעדיפים שעון קיץ קבוע. בקרב הדתיים והחרדים הדעות חלוקות בינו לבין המשך המעבר בין השעונים, אך גם בקבוצה זו רק 20% בוחרים בשעון חורף קבוע (לעומת 29% בשעון קיץ קבוע).
מעבר לכך שיותר ממחצית מהמשיבים (56%) היו מעדיפים שעון אחד קבוע כל השנה, רובם המכריע של בעלי הדעה קושרים את המעבר לשעון חורף לשיקולים דתיים, אף שבחוק אין לכך כל ביסוס. "חוק קביעת הזמן" משנת 1992 אינו מזכיר כל שיקול שכזה, ומאז 2013 מועד המעבר נקבע ללא תלות בלוח השנה העברי, כך שיום הכיפורים חל תמיד בשעון קיץ. גם רבנים דחו לאורך השנים את הקשר, וחלקם אף יצאו באופן נחרץ נגד מי שמחבר בין שעון הקיץ לשיקולים דתיים. נראה שהתפיסה הזו נשענת, לפחות בחלקה, על זיכרון של ויכוחים ישנים, ולוקח לה זמן להדביק את המציאות של היום.
אז את השעון כבר כיוונו. עכשיו נותר רק לעדכן את התפיסות.