מלחמת חרבות ברזל והאירועים הקשים שהולידו אותה הציפו בחברה הישראלית שאלות מורכבות לא רק על רקע של ביטחון אישי, אלא גם על הזהות היהודית והישראלית. סקר שערכנו בדק את השאלה: "מאז אירועי השבעה באוקטובר, האם שקלת לעבור להתגורר מחוץ לישראל?"
התוצאות מראות כי ארבעה מכל עשרה ישראלים אכן שקלו זאת (40%) ברמה כזו או אחרת: 24% שקלו זאת באופן עקרוני בלבד, 14% שקלו זאת ברצינות אך ללא נקיטת צעדים בפועל, וקצת יותר מ-2% עברו מהרהור למעשה והחלו בצעדים מעשיים או בבירורים לקראת מעבר לחו"ל.
פילוח התוצאות לפי שייכות דתית חושף הבדלים משמעותיים. למעלה ממחצית מהמשיבים בקרב הציבור החילוני (54%) העידו כי שקלו לעזוב. שיעור זה יורד באופן ניכר ככל שהגדרת הדתיות עולה: בקרב הציבור המסורתי שקלו זאת שליש מהמשיבים (33%), בקרב הציבור הדתי כרבע מהמשיבים (24%) ואילו בקרב הציבור החרדי כמעט לא נמצאו כאלה (כ-3% בלבד). גם כשבוחנים את מי ששקלו את הדבר ברצינות או פעלו לקראתו, הפער בין המגזרים נשמר: 23% בקרב החילונים לעומת 6% בלבד בקרב הציבור הדתי.
בציבור החילוני בולטת במיוחד קבוצת הגיל הצעירה: בקרב חילונים בגילאי 25–44 מגיע שיעור מי ששקלו מעבר ל-72%.
התמונה המצטיירת מן הממצאים מלמדת כי אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם יצרו משבר זהותי, שהעלה מחשבות גם על החיים במדינת ישראל, אך ברוב המקרים ההכרעה בפועל הייתה להישאר כאן. הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר, התייחס לממצאים: "קשה לי לקרוא את המספרים האלה. ארבעה מכל עשרה ישראלים ששקלו לעזוב, זה לא נתון שאפשר להקל בו ראש, והוא מצביע על טלטלה זהותית וקיומית שעברה על כולנו מאז השבעה באוקטובר. עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שלא מדובר בהחלטות מעשיות, ורוב המשיבים לא שקלו זאת ברצינות. כואב לי על כל יהודי ששוקל ברצינות לעזוב את הארץ, ואני לא מוכן לוותר על אף אחד ואחת מהם".
נראה שהאתגר האמיתי הניצב כעת לפתחה של החברה הישראלית ולפתחם של מקבלי ההחלטות הוא להעניק אופק ותקווה לעתיד משותף כאן, ולפעול כדי להבטיח שכל חלק וחלק בחברה ירגיש כאן באמת בבית.