“עירוב תבשילין” הוא תקנה הלכתית שבאה להתמודד עם מצב שבו חל יום טוב (חג) ביום שישי, ומייד אחריו באה שבת: בעוד בשבת אסור לבשל, ביום טוב מותר לבצע “מלאכת אוכל נפש”, כלומר לבשל לצורך הכנת מזון לאותו יום, ולכן נוצר צורך לבשל ביום טוב לקראת שבת. ואולם, לפי ההלכה אסור להכין את צורכי השבת בחג שלפניה, מחשש לפגיעה בקדושת החג.
לנוכח האיסור תיקנו חכמים את תקנת “עירוב התבשילין”: מותר לאדם להכין את תבשילי השבת ביום הטוב שבא לפניה רק אם ביצע “עירוב תבשילין” ו”ערבב” בין תבשילי ערב החג ותבשילי השבת. ההיגיון הוא שבאמצעות העירוב האדם כאילו מראה שהחל בהכנות לשבת כבר בערב החג, ובמהלך החג הוא רק משלים את הכנותיו.
התבשיל שאותו מערבבים יכול להיות כל דבר מאכל שאוכלים עם פת לחם, ויש לברך עליו ברכה מיוחדת: “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב”. לאחר הברכה מוסיפים בארמית או בעברית: “בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות את כל צרכנו מיום טוב לשבת”. יש הנוהגים לזכות בעירובם את כל בני העיר כדי להוציא ידי חובה את מי ששכחו לערב.