שליח ציבור

גבר יהודי שומר מצוות, מעל גיל 13. יש העדפה לאדם שמוכר בקהילה כאדם ראוי, ולפי המנהגים המגוונים יש העדפות נוספות במצבים ובזמנים שונים (למשל: בעל קול ערב או מי שאבל באותה שנה).

בדרך כלל בכל תפילה במניין יש צורך בשליח ציבור. בקרב האשכנזים מקובל שיש ש"ץ לכל תפילה. בקרב עדות המזרח, לפעמים חלקים בתפילה נאמרים על ידי אנשים מתוך קהל המתפללים, הקוראים את הקטעים השונים ממקומם.

אין הבדל. "שליח ציבור" הוא המונח ההלכתי המדויק, בעוד "חזן" הוא הכינוי הפופולרי, במיוחד כשמתייחסים לשליח הציבור גם כאל מי ששר ומנעים את התפילות במנגינות.

כן. לכל עדה (ולפעמים גם לכל קהילה) יש נוסח פיוטים ונעימות הייחודי לה, שאותו משמר שליח הציבור. נוסף על כך, בעדות המזרח נהוג ששליח הציבור קורא את התפילה בקול, מתחילתה ועד סופה, והקהל עונה אחריו. בקהילות אשכנזיות, הש"ץ מקריא בקול רק חלקים מסוימים ולעיתים רק את הפסוק הראשון והאחרון בכל קטע, בעוד שאר התפילה נאמרת בלחש. בקהילות תימן יש הבדלים נוספים, כולל דקדוק ייחודי ונוסח מובחן מאוד.