הפסוק נאמר כאשר משה רבנו מבקש מה' למנות מנהיג חדש לעם אחריו, וה' בוחר ב־יהושע בן נון. לפי רש״י, הכוונה היא שיהושע ידע להתמודד עם רוחו ואופיו של כל אדם בסבלנות ובהבנה. הפרשנים מסבירים שהנהגה אמיתית איננה רק כוח וחכמה, אלא גם יכולת להקשיב, להכיל ולהוביל את העם באחדות.
