ל"ג בעומר תרפ"ט: הוקמה תנועת בני עקיבא

תנועת הנוער בני עקיבא הוקמה היום לפני 96 שנה, בתאריך י"ז באייר – ל"ג בעומר של שנת תרפ"ט (1929). בפועל, היא נולדה כמה שבועות קודם לכן, אך ביום הזה חגגו 80 חברים את המפגש הראשון – ומכאן הפך התאריך ליום ההולדת הרשמי. מאז גדלה התנועה בממדים מרשימים: כיום היא כוללת כ-80,000 חניכים ביותר מ-400 סניפים, מה שהופך אותה לתנועה השלישית בגודלה בישראל – ולראשונה בציבור הדתי-לאומי.

תורה ועבודה

החזון המרכזי של בני עקיבא – "תורה ועבודה" – בא לידי ביטוי גם בסמל שלה: לוחות הברית נישאים על רקע עלי זית ושעורה, לצד קלשון וחרמש. הרעיון: חיבור בין קודש לחול, בין לימוד התורה לעבודה יצרנית, בעיקר חקלאית. הסיסמה שהגדירה את הרוח הזו – "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה" – נטבעה על ידי הרב שלמה זלמן שרגאי, איש הפועל המזרחי.

ואיך זה מתקשר לרבי עקיבא? דמותו, שעל שמו נקראת התנועה, משלבת לימוד, גבורה ועשייה. מהשנים שבהן רעה צאן, דרך תחילת לימודיו בגיל 40 ועד למותו על קידוש השם – סיפורו הפך לסמל ומופת לשילובים שאותם ראו לנגד עיניהם המייסדים. את השם לתנועה הציע אברהם קסטנבאום, שהעניק גם לאגודת הספורט הדתית "אליצור" את שמה.

"הנוער החביב"

בני עקיבא נוסדה כתנועה מעורבת לבנים ולבנות – מהלך חדשני לתקופתו – בידי יחיאל אליאש, מנחם חרובי ואחרים. אחת הדמויות המרכזיות שהצטרפו בשלב מוקדם היה הרב משה צבי נריה, תלמיד הראי"ה קוק ומי שכונה לימים "אבי דור הכיפות הסרוגות". הוא חיזק את הפן הרוחני של התנועה והקים את ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה – הראשונה מבין רבות.

זמן קצר לאחר הקמתה הקימה התנועה 5 סניפים חדשים, והרב נריה התארח בסניף החדש בכפר סבא בסוכות של 1932. לכבוד האירוע הוא חיבר את השיר שמאוחר יותר (ובשינויים קטנים) הפך להמנון התנועה, שזה ביתו הראשון:

"יַד אַחִים לָכֶם שְׁלוּחָה, הַנֹּעַר הֶחָבִיב

עַל דִּגְלֵנוּ כֻּלְּכֶם, חֲנוּ מִסָּבִיב

יַזְהִיר לָכֶם כּוֹכַב תּוֹרָה

דַּרְכְּכֶם סוּגָה בָּעֲבוֹדָה

בְּלֵב אַמִּיץ וּבְעֶזְרַת ה´, עָלֹה נַעֲלֶה!

קָדִימָה בְּנֵי-עֲקִיבָא, הֵידָד בַּמַּעֲלֶה!"

בתחילה הולחן השיר על בסיס מנגינה גרמנית של תנועת נוער קומוניסטית, שבה השתתף הרב נריה בצעירותו בבלארוס. הלחן הגרמני של ההמנון שרד כעשרים שנה, גם בתקופת השואה, עד שבמחנה קיץ לילדי עולים שהתקיים בקיץ תשי"ג, לאחר שירת ההמנון, ניגשה עובדת סוציאלית אל אחד מחברי ההנהלה ושאלה מדוע כולם עומדים דום לצלילי מנגינה גרמנית. כך הוחלט על יצירת לחן ישראלי מקורי, ובתחרות שנערכה נבחר הלחן של מיכאל פרלמן מקיבוץ יבנה. הלחן החדש הושר לראשונה בחול המועד סוכות תשי"ד, במלאות עשרים וחמש שנה לבני עקיבא.

מעורב או נפרד?

סוגיית ההפרדה המגדרית ליוותה את בני עקיבא מיום היווסדה. אמנם בתחילה נועדה המעורבות למשוך צעירים דתיים מתנועות חילוניות, אך עם השנים גברה הדרישה לפעילות נפרדת. בשנת 1979 הוקם סניף נפרד ברובע היהודי בירושלים, בליווי רבנים בכירים – אירוע שחולל סערה. הנהגת התנועה הסתייגה מהמהלך – והוויכוח גרם להתפצלות ולהקמת תנועת "אריאל". כיום, לתנועה יש מנגנון גמיש: סניפים יכולים לבחור במידת ההפרדה לפי צורכיהם וקהילתם.

חלוציות והגשמה חברתית

בעשורים הראשונים בני עקיבא חרתה על דגלה ערכים חלוציים, קשר עמוק לקיבוץ הדתי והתיישבות שיתופית. לאחר מלחמת ששת הימים, המוקד עבר להתיישבות ביהודה שומרון ועזה, עם זיקה הולכת וגוברת לימין הפוליטי, כאשר לתנועה היה חלק חשוב בהקמת ההתנחלויות. בשנים האחרונות, ניכרת מגמה בולטת של "הגשמה חברתית" בעיקר בקרב תלמידים בגילי תיכון: עידוד עשייה קהילתית, סיוע בקליטת עולים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר, ליווי ילדים עם צרכים מיוחדים, עבודה עם נוער בפריפריה ובאזורי מצוקה והפעלה של עשרות גרעיני שנת שירות, שחבריהם עוסקים בחינוך ובהדרכה.

קרדיט לתמונה: דוד שטיין