מפולין לירושלים
רבי אריה לוין נולד בו’ בניסן תרמ”ה (22 במרץ 1885) בעיירה קטנה בשם אורלה (כיום בפולין), שרוב תושביה לפני השואה היו יהודים. המצוקה הכלכלית של משפחתו גרמה לו לצאת מהבית בגיל צעיר וכך הוא נדד בין ישיבות עד שלבסוף החליט שעליו לעלות לארץ ישראל בגיל 19. ביפו, פגש את הרב קוק ובין השניים נוצרה קרבה. אחרי תקופה קצרה, החליט לקבוע את ביתו במשכנות שאננים בירושלים ונשא לאישה את צפורה חנה, נכדתו של הרב חיים יעקב שפירא, חבר בית הדין האשכנזי הראשי בירושלים. בשנת 1917 נתמנה רבי אריה לוין לרב מחנך ויועץ בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים.
רב האסירים: רב ישיבה שהוא לוחם מחתרת
רבי אריה לוין היה ידוע במידותיו הטובות ובמעשי החסד שלו ונהג בקביעות לבקר את החולים היהודים בבתי החולים ואף את המצורעים בבית המצורעים בשכונת טלביה. כאשר שלטונות המנדט הבריטי פנו אל הרבנות הראשית בדבר מינוי רב שיבקר בקביעות בבתי הסוהר ויעניק טיפול דתי רוחני וסעד מוסרי לאסירים, קשה היה למצוא רב לתפקיד. בשנת תרצ”א 1931 נבחר הרב אריה לוין על ידי הרב קוק, משום שהיה לדעתו בעל המידות המתאימות. על תפקידו זה זכה לכינוי “רב האסירים”. בכל שבת הוא ביקר את האסירים בירושלים ושינן בעל פה דרישות שלום מפורטות. לאחר מכן היה הולך ברחבי העיר למסור אותן. את האסירים בבתי כלא אחרים ביקר ביום חול.
משהתרבו אסירי המחתרות פעל הרב לוין לשמירה על ביטחונם ולהפרדתם מהאסירים הערבים, והצליח בכך. הוא גם העביר מכתבים בין האסירים לבין המחתרת למרות הסיכון שבדבר, מתחת לאפם של האנגלים. במהרה הוא הפך למקורב ללוחמי המחתרות בירושלים והתפלל עימם בבית הכנסת “אחדות ישראל על שם עולי הגרדום” שבו נמצא עד היום סליק נשק של לוחמי האצ”ל והלח”י מתחת לארון הקודש. במהלך מלחמת העצמאות, כשירושלים הייתה במצור, דאגו לו חברי הלח”י למזון, והוא חלק אותו עם שכניו.
גורל הגר”א ושיירת הל”ה
אחד הסיפורים המפורסמים על אודות הרב לוין נוגע לשיירת הל”ה. שיירה זו כללה 35 לוחמים, שנשלחו לחזק את גוש עציון הנצור. הלוחמים התגלו ככל הנראה על ידי תושבי הכפר הערבי צוריף, יש אומרים בעקבות הלשנה של רועה צאן שהלוחמים פגשו קודם לכן אך חסו על חייו, והם נפלו בקרב גבורה עד הכדור האחרון. לאחר מכן גופותיהם הובאו לקבורה זמנית בכפר עציון.
בתום המלחמה עשו ללוחמים קבורה מחודשת בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בהיתר מיוחד, אולם 12 גופות לא זוהו. לפיכך, רבה הראשי של ירושלים הורה לערוך את “גורל הגר”א” – גורל המתבצע בעזרת ספר התנ”ך בטקס קבלי שבו פותחים את הספר באופן אקראי – כדי לקבל רמז לשאלה או לבקשה. מי שנבחר לבצע את הטקס היה הרב אריה לוין, ולפי התיעוד של מי שנכחו בארוע, הפסוקים שעלו בגורל תאמו באופן מפליא את שמות הנופלים.
צוואתו: להימנע ממחלוקות
עם קום מדינת ישראל הקים הרב לוין בחצר ביתו את הישיבה “בית אריה” והאתר נקבע על ידי עיריית ירושלים כאתר מורשת לאומי. על בסיס האגדות הרבות שנקשרו בשמו בהיותו איש גומל חסד נכתב הספר “איש צדיק היה”. הוא מונצח בשמות רחובות בערים רבות בישראל ובשנת 1982 רשות הדואר הוציאה בול עם תמונתו.
בצוואתו ביקש רבי אריה לוין להימנע מכל מחלוקת שבעולם, ושלא להחזיק אפילו במחלוקת לשם שמיים. “ספרו לבניכם”, מסר, “שהיה זקן ירושלמי שאהב אתכם כל כך”.