סקר חדש של מדד צהר שאל שאלה פשוטה: האם היקף לימודי היהדות, המסורת והמורשת בבתי הספר הממלכתיים צריך להיות גדול יותר ממה שהוא היום, קטן יותר, או בערך כפי שהוא?
הממצא המרכזי הוא שרוב הציבור נוטה להרחבה או לשמירה על הקיים. כ-35% מהמשיבים סבורים שיש להרחיב את לימודי היהדות, 36% מרוצים מהמצב הקיים, ואילו רק כ-19% היו מעדיפים שהם יצומצמו. כלומר, על כל מי שמבקש לצמצם יש כמעט שניים שמבקשים להרחיב.
צלילה לנתוני הפילוחים השונים מגלה שהקו המפריד בסוגיה זו הינו הגדרה דתית. בקרב המגדירים עצמם חרדים התמיכה בהרחבה היא כמעט פה אחד – כ-95%, ואילו בקרב הדתיים מדובר על כ-79%. בציבור המסורתי התמונה מתמתנת לכ-35%, ובציבור החילוני היא מתהפכת לגמרי: רק כ-14% מהחילונים מעדיפים שלימודי היהדות יורחבו, ואילו כ-31% מעדיפים שהם יצומצמו. מדובר בפער משמעותי ביותר, ונדמה שכל שאר הפילוחים שנבדקו בסקר – מגדר, מחוז מגורים, מצב משפחתי, השכלה והכנסה – הם בעיקר השתקפות שלו.
ובכל זאת, התמונה בציבור החילוני מורכבת ממה שנדמה. למרות המספר הנמוך יחסית של אלו שבעד הרחבת התוכן היהודי, 46% מעדיפים להשאיר את המצב כפי שהוא, וכמעט שבעה מכל עשרה אינם מבקשים לצמצמו. כלומר מה שמפריד בין חילונים לדתיים בסוגיה הזאת אינו התנגדות מול תמיכה, אלא שביעות רצון מהקיים מול רצון להרחיב.
ממצא מעניין נוסף שעולה מניתוח הנתונים נוגע לפילוח הגילאים. מתברר שכ-45% מבני 18 עד 24 תומכים בהרחבה – השיעור הגבוה מכל קבוצות הגיל.
הרב אשר סבג, חבר הנהלת ארגון רבני צהר, רואה בנכונות הציבור להרחיב את לימודי היהדות ביטוי לסוגיה מקיפה יותר הקשורה לשאלת הזהות. "תוצאות הסקר מראות שיש בציבור הרחב הבנה עמוקה לחשיבות של לימוד המורשת היהודית, ולכך שלימודי יהדות ומורשת אינם מותרות ואינם עניין למגזר מסוים. הנתון הזה תואם לממצאים נוספים שבדקנו השנה ב'מדד צהר ליהדות ולמסורת', המצביעים על התעוררות יהודית בציבור הישראלי מאז השבעה באוקטובר. המורשת היהודית היא הסיפור שמחבר אותנו לארץ הזו, לערכים שלנו ולשורשים שלנו. היא מעניקה לנו לא רק תחושת שייכות, אלא גם את ההצדקה המוסרית והערכית למאבק שאנו מנהלים מול אויבינו, והדבר בא לידי ביטוי גם בנושא החינוך".