השר הבא לשירותי דת: מאיזה ציבור הוא צריך להגיע?

המשרד רחוק מהכותרות ולא נחשב בכיר, אבל נוגע בחיי כולנו. לקראת הבחירות ו"מעשה המרכבה" שאחריהן, סקר חדש של מדד צהר בדק: האם כל מגזר רוצה נציג משלו בראשו, או שיש גם מי שמעדיפים מישהו מחוץ לשורותיהם?

אינפוגרפיקה

כשמדברים על חלוקת התיקים בממשלה הבאה, המשרד לשירותי דת כמעט לא עולה לדיון. הוא לא נחשב לתיק יוקרתי במיוחד, התקשורת ממעטת להתעניין בו, וברוב השנים מאז הקמתו ב־2008 החזיקה בו ש"ס. מאז פרישת השרים החרדים מהממשלה ב־2025 מחזיק בו יריב לוין מהליכוד, לצד שורה של תפקידים נוספים: סגן ראש הממשלה, שר המשפטים, שר העבודה ושר ירושלים ומסורת ישראל.

מהחופה ועד הקבורה: משפיע יותר ממה שנדמה

בפועל, מעט משרדי ממשלה נוגעים בחיי הישראלים באופן ישיר כל כך. המשרד אחראי על שירותי הדת היהודיים בישראל: נישואין, קבורה, כשרות, המועצות הדתיות, מקוואות, עירובין ובתי כנסת, ואף בתי הדין הרבניים פועלים במסגרתו. גם ישראלי שאינו שומר מצוות יזדקק לחלק מהשירותים הללו בצמתים מרכזיים בחייו.

אז מי צריך לעמוד בראשו? סקר חדש של מדד צהר ליהדות ולמסורת בדק מאיזה ציבור הישראלים מעדיפים שיגיע השר הבא. הנתונים מלמדים כי ברוב המגזרים, המשיבים מעדיפים שר מקרב הציבור שלהם. בחלק מהמגזרים זו העדפה גורפת, ובאחרים הדעות חלוקות.

רק החילונים רוצים שר חילוני

לפי תוצאות הסקר, רק מיעוט מהציבור רוצה שר חילוני, וגם בקרב החילונים עצמם אין לכך רוב. בקרב כלל המשיבים שהביעו עמדה, 37% העדיפו שר מהציבור הדתי לאומי. אחריו מדורגים שר מסורתי (כ־22%), שר חילוני (18%) ושר חרדי (14%). לכ־9% לא חשובה הזהות המגזרית של השר.

שר חילוני הוא הבחירה הראשונה רק בקרב החילונים עצמם, ואף אצלם רק 37% בחרו בו, וכ־26% העדיפו דווקא שר דתי לאומי. בשאר המגזרים כמעט אין תומכים באפשרות הזו. מדובר ב־4% בלבד מהמסורתיים, ואף לא משיב אחד מהדתיים או מהחרדים.

הבחירה המועדפת: שר דתי לאומי

בקרב הדתיים, 83% העדיפו שר דתי לאומי, ובקרב החרדים כ־91% רוצים שר חרדי. אצל המסורתיים נרשם תיקו כמעט מושלם בין שר דתי לאומי לשר מסורתי (כ־40% לכל אחד). שר דתי לאומי הוא הבחירה הראשונה או השנייה בכל הקבוצות, חוץ מהחרדים. התמיכה בשר חרדי, לעומת זאת, מגיעה בעיקר מהחרדים עצמם.

שני ממצאים מעניינים עולים מהפילוח לפי גיל ומחוז. בקרב בני 18–24, 45% העדיפו שר דתי לאומי, אף שהצעירים במדגם אינם דתיים יותר מהמבוגרים. ובתל אביב וגוש דן, המחוז החילוני ביותר בסקר, ההעדפות מתחלקות כמעט שווה בשווה בין שר מסורתי, שר דתי לאומי ושר חילוני.

ביום שאחרי

המפלגות אומנם נערכות לבחירות, אבל כבר עכשיו נשמעים בכלי התקשורת דיונים על המשא ומתן הקואליציוני שיגיע בסופן. הסקר מלמד שרוב המגזרים מעדיפים נציג משלהם בתיק שירותי הדת, ושר דתי לאומי הוא האפשרות שזוכה לתמיכה הרחבה ביותר מחוץ לציבור שלו.

הרב אשר סבג, חבר הנהלת ארגון רבני צהר, מסר בתגובה לממצאים: "הנתונים הללו אינם מפתיעים, אלא מבטאים קריאה ברורה של הציבור בישראל. הציבור רוצה יהדות מסבירת פנים, מקרבת ומאחדת, הפועלת מתוך שותפות ומאור פנים ולא מתוך כפייה ומאבקי כוח. תפקידו של השר לשירותי דת הוא להשיב את אמון הציבור במערכות הנישואין, הכשרות ובשירותי הדת".

וכאן המקום להערה קטנה למי שיֵשבו סביב שולחן המשא ומתן הקואליציוני: ללא כל קשר למגזר שאליו ישתייך השר הבא, מוטב שיוכל להתמסר לתיק הזה בלבד, ולא יחלק את זמנו עם משרדים נוספים. השירותים שבאחריותו מלווים את הישראלים בתחנות המשמעותיות ביותר בחייהם, והם ראויים לשר במשרה מלאה.

אל תפספסו תכנים חדשים!

קבלו את הכתבות הכי מעניינות של משב ישר למייל (כל השדות חובה)