אמירת קריאת שמע היא תקנה של חכמים, כלומר, יש חובה להגיד אותה למרות שהיא לא נחשבת מצווה מהתורה. החובה ההלכתית היא על אמירת פרשיית שמע וברכת המפיל, ושאר התוספות אינן חובה אלא מנהג.
לא. קריאת שמע נאמרת רק על שנת לילה באורך של חצי שעה ומעלה. אם התעוררתם ואתם מתכוונים לחזור לישון – אין צורך לחזור ולהגיד אותה שוב.
כיוון שבשינה איננו שולטים לחלוטין במחשבות ובמעשים שלנו, בברכת המפיל מבקשים מאלוהים שינה נקייה מחלומות רעים. נוסף על כך, השינה היא זמן מסוכן, שבו התגובות שלנו מתעכבות וסכנות עלולות לפגוש אותנו בלי שנוכל למנוע אותן. לכן, אנחנו מתפללים גם שלא יקרו במהלך הלילה דברים רעים ושנקום בשלום.
מותר להגיד את התפילה בשכיבה, אך עדיף (לגברים) על הצד – ולא על הגב או על הבטן.
לפי המסורת, אחרי אמירת קריאת שמע וברכת המפיל, יש להימנע מדיבור או אכילה, ויש שמנסים להקדיש את הרגעים שלאחר התפילה למחשבות על תורה בלבד או לחשבון נפש ומחילה למי שחטא נגדם. עם זאת, אין איסור מוחלט, ואם יש לכם צורך לאכול, לשתות או לטפל בעניינים דחופים – מותר.
