סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה שנאכלת לפני תחילתו של צום מלא ביהדות, הנמשך משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים למחרת. תפקידה של הסעודה הוא להפסיק באופן רשמי את האכילה והשתייה ולסמן את המעבר לשלב הצום, ומכאן נגזר שמה. ביהדות קיימים שני צומות מלאים בלבד: יום הכיפורים ותשעה באב, והסעודה המפסקת שלפני כל אחד מהם נושאת אופי אחר.
בערב יום הכיפורים, הסעודה המפסקת היא סעודת מצווה שיש בה פן חגיגי, היא נועדה לחזק את הגוף לקראת הצום ולבטא את השמחה על המחילה, הכפרה והקרבה לאלוהים שאליהן ניתן להגיע בימים הנוראים. האכילה ביום זה נחשבת לחלק מהמצווה שמקורה בתורה, והסעודה נערכת באווירת חג לכל דבר, הכוללת לבישת בגדים חגיגיים, פריסת מפה נאה על השולחן והגשת מאכלים משובחים, כולל בשר ויין.
בערב תשעה באב, לעומת זאת, הסעודה המפסקת נושאת אופי מובהק של אבלות וצער על חורבן בית המקדש. היא נערכת בצנעה וחלות עליה הגבלות הלכתיות מפורשות, כגון איסור על אכילת בשר ושתיית יין.