הפסוק מופיע בפרשת חוקת בדיני טומאת מת. התורה מלמדת שכלי שנמצא באוהל שיש בו מת נטמא, אלא אם כן הוא סגור היטב במכסה קשור ומהודק הנקרא "צמיד פתיל". לפי הפרשנים, הפסוק מדגיש את חשיבות השמירה וההפרדה, ומכאן למדו חכמים אילו כלים נשארים טהורים גם במקום של טומאה.