"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק". משה עורך השוואה חקלאית ורוחנית בין ארץ מצרים לבין ארץ ישראל. במצרים, החקלאות התבססה על השקיה מלאכותית ממי נהר הנילוס (החקלאים היו צריכים להזרים מים פיזית, "ברגלך", כדי להשקות את השדות). לעומת זאת, חקלאות ארץ ישראל תלויה ישירות בגשמים, מה שמחייב את העם להתפלל לחסדי שמיים.
