אקדמות הוא פיוט הנאמר בחג השבועות בקהילות אשכנז. שמו של הפיוט, הכתוב ארמית, לקוח מתוך המילים הפותחות אותו: “אַקְדָּמוּת מִלִּין וְשָׁרָיוּת שׁוּתָא”, כלומר: הקדמת הדברים ופתיחת השיחה. השיר מהלל את הקב”ה ואת מלאכיו בדברי שבח המעוררים את פליאתן של אומות העולם, המבקשות לדעת מיהו האהוב המהולל, ובמחצית השנייה של השיר מספרת כנסת ישראל על הגאולה הצפויה לה בעתיד ועל המתנה שכבר קיבלה – התורה.
הפיוט כולל 45 שורות, וחיבור האותיות הראשונות של כל שורה (מה שידוע כאקרוסטיכון) מרכיב את סדר אותיות האלפבית ולאחר מכן את שמו של המחבר, “מאיר ביר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ”. המחבר, מאיר ברבי יצחק ש”ץ נהוראי, חי במחצית השנייה של המאה ה-11 בוורמיזא (היום גרמניה), והיה בן זמנו של רש”י.
לפיוט יש לחן מיוחד והוא מושר בתבנית של שיחה בין שליח הציבור והקהל, אך לא ידוע מה מקור הלחן. השיר מבוצע בדרך כלל באמצע קריאת התורה, אחרי הפסוק הראשון של הקריאה. שירת אקדמות בשבועות לא מקובלת ביהדות ספרד.