“בר מצווה” או בעברית “בן מצווה” הוא כינוי לנער יהודי שהגיע לגיל 13 – גיל שממנו והלאה הוא מחויב בעשיית מצוות בעצמו, ונושא באחריות על הבחירה לקיים או לא לקיים אותן. נערה יהודייה נעשית בת מצווה בגיל 12. במקרא אין אזכור לכך שגיל 13 הוא גיל המצוות, ומקור הקביעה הזו במסכת אבות, שם כתוב: “בן שלוש עשרה למצוות” (מסכת אבות, פרק ה’, משנה כ”א).
המנהג לציין את גיל 13 בעלייה לתורה בבית הכנסת נקבע ככל הנראה במאה ה-8 בבבל, בתקופת הגאונים. המנהג הגיע לאירופה במאה ה-11 והתמסד והתפשט בימי הביניים.
בימינו טקס בר המצווה כולל בדרך כלל שני שלבים: הנחת תפילין ביום חול לפני יום ההולדת, ועלייה לתורה בשבוע שאחרי יום ההולדת.
בטקס בר המצווה נהוג שאביו של הנער מברך “ברוך שפטרני מעונשו של זה”, ובכך מבטא את העובדה שאינו אחראי עוד על קיום המצוות של בנו, כיוון שאחריות זו עוברת לנער עצמו.