“עירוב” הוא פתרון הלכתי לקושי שבאיסור הוצאת חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים בשבת. לפי ההלכה, בשבת אסור לטלטל חפצים בין “רשויות” (למשל, לקחת מפתח כשיוצאים מהבית לרחוב), מה שמקשה מאוד על יציאה מהבית בשבתות.
הפתרון ההלכתי שנמצא הוא להקיף את כל שטח היישוב בסוג של מחיצה כדי להפוך אותו לרשות אחת. בישראל אין יישובים גדולים ללא עירוב, ויש אף מחלקה במשרד לשירותי דת שתפקידה להקים את העירובים ולתחזק אותם. בהקמת העירוב מטפלת המועצה הדתית או הרשות המקומית כשאין מועצה דתית. יש עירובים הבנויים כגדר או חומה מסביב ליישוב, ויש עירובים המותקנים בצורת עמודים שחוט מתוח ביניהם. יש יישובים שבהם קיימים נוסף על העירוב החיצוני גם עירובים פנימיים, “לחומרה”, כדי שלא להסתמך על עירוב אחד, שעלול להיפגם ולהיפסל, למשל עקב תנאי מזג אוויר וכיו”ב (כך למשל קרה בזמן סערת השלג בירושלים בחורף 2013, אז נפגע העירוב בעיר).
בארצות הברית התעוררו מחלוקות בעניין העירוב: יש שכונות שבהן הוקם עירוב (למשל שכונת בורו פארק בניו יורק), אולם יש רבנים המתנגדים להקמת עירובים ואוסרים לטלטל בכל מקרה (כמו למשל חסידי סאטמר ובאבוב).