קריעת ים סוף

קריעת ים סוף היא אירוע מקראי מכונן המפורט בתורה בספר שמות, המהווה את נקודת השיא ביציאת מצרים. לאחר שבני ישראל יצאו לחופשי, פרעה וחילו התחרטו ורדפו אחריהם עד לשפת ים סוף. העם נלכד בין הים לצבא המצרי, ובמענה לתפילת משה ובציווי של הקב"ה, הים נבקע לשניים בדרך נס. בני ישראל עברו בתוך הים ביבשה, בעוד הצבא המצרי טבע במימיו. אירוע זה הוביל לשירת הודיה המונית המכונה "שירת הים" וביסס את אמונת העם בה' ובמשה עבדו לקראת המסע במדבר וקבלת התורה.