המושג אושפיזין (מארמית: "אורחים") מתייחס לשבעת האבות והמנהיגים הרוחניים של עם ישראל, אשר לפי הקבלה והמסורת היהודית מבקרים כ"אורחים רוחניים" בכל סוכה כשרה במהלך שבעת ימי חג הסוכות. שבעת האושפיזין הם אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד. מקורו המרכזי של מנהג זה מופיע בספר הזוהר , שם מובא כי בכל יום מימי החג יורדת נשמתו של אחד משבעת "הרועים הנאמנים" ומאירה בתוך הסוכה, כאשר האורח של אותו היום עומד בראש ועימו מגיעים שאר השישה. מעבר לרובד הנסתר והקבלי, רעיון האושפיזין מעמיק את מצוות הישיבה בסוכה ומחבר בין הכנסת אורחים גשמית, מתן צדקה ואירוח נזקקים לבין החיבור לשרשרת הדורות, למידותיהם הנאצלות של אבות האומה ולרוחניות הייחודית של החג.
אושפיזין
מיהם שבעת האושפיזין ואילו הבדלים קיימים בין העדות בנוגע לסדר כניסתם?
שבעת האושפיזין מגיעים לסוכה בסדר קבוע, כאשר בכל יום אחד מהם הוא האורח המרכזי. בנוסח עדות המזרח והחסידים, הסדר נקבע לפי שבע הספירות הקבליות: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד. לעומת זאת, בקהילות אשכנז רבות נוהגים לפי הסדר הכרונולוגי ההיסטורי, שבו יוסף קודם למשה ואהרן: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד.
מהו נוסח ההזמנה של האושפיזין ומהו פירוש המילים בארמית?
בכל ערב עם הכניסה לסוכה נהוג לקרוא נוסח מיוחד מתוך הסידור, הנפתח במילים הארמיות: "עולו אושפיזין עילאין קדישין למיתב בצִלא דמהימנותא עלאה" (בתרגום לעברית: "היכנסו אורחים עליונים קדושים לשבת בצל האמונה העליונה"). בנוסח זה מזמינים את כל שבעת האורחים הרוחניים, תוך הדגשת שמו של האורח המרכזי של אותו הערב ופנייה אל מידותיו הרוחניות.
כיצד מיוחסים שבעת האושפיזין לשבע הספירות על פי תורת הקבלה?
על פי תורת הסוד, שבעת האושפיזין מייצגים את שבע "הספירות התחתונות" המנהיגות את העולם: אברהם אבינו מייצג את ספירת החסד, יצחק אבינו את הגבורה, יעקב אבינו את התפארת, משה רבנו את הנצח, אהרן הכהן את ההוד, יוסף הצדיק את היסוד, ודוד המלך את ספירת המלכות. הזמנתם לסוכה מבטאת את השאיפה להתחבר אל התכונות הללו ולמשוך את השפע הרוחני שלהן.
מהו הקשר בין הפסוק "ושמחת בחגך" לבין האושפיזין והכנסת אורחים גשמית?
בתורה נכתב על חג הסוכות: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ... וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה". הפסוק מבהיר כי שמחת החג אינה שלמה ללא שיתוף חלשים ונזקקים. בספר הזוהר מופיעה אזהרה חריפה, שלפיה האושפיזין הרוחניים מסרבים להיכנס לסוכה של בעלי בתים החוגגים בעושר אך מתעלמים מעניים ואינם מזמינים אורחים. הזכות לארח את האושפיזין העליונים מותנית בפתיחת הלב והסוכה לאורחים גשמיים ולנזקקים.
אילו קהילות נוהגות להוסיף אושפיזין נוספים (כמו אליהו הנביא, שלמה המלך או אושפיזין חסידיים)?
מעבר לשבעת האושפיזין המסורתיים, בקרב רבים מבני עדות המזרח נהוג להציב בסוכה כיסא מיוחד לכבוד אליהו הנביא. בקהילות מסוימות נוהגים להזמין את שלמה המלך כאורח שמיני ביום שמיני עצרת. בחסידות חב"ד קיים מנהג ייחודי להזמין מדי יום, לצד האושפיזין התנ"כיים, גם "אושפיזין חסידיים" – הלוא הם שבעת אדמו"רי ומנהיגי החסידות לאורך הדורות.
האם קיימות גם "אושפיזות" (דמויות נשיות) במסורת היהודית?
אף על פי שבספר הזוהר המקור מתייחס לשבעת הרועים, בספרות הדרוש והמחשבה היהודית מקובל לקשר כנגד שבעת האושפיזין גם שבע מנהיגות ונביאות מרכזיות מהתנ"ך: שרה, רבקה, רחל, לאה, מרים, דבורה ואסתר. כיום, בקהילות ובתים רבים נהוג להזכיר ולהדגיש גם את דמותן, מורשתן ומידותיהן של אימהות האומה לצד האושפיזין.
מה מייחד את האושפיזין ביום השביעי של החג – הושענא רבה?
ביום השביעי של סוכות (הושענא רבה), האורח המרכזי הוא דוד המלך (מידת המלכות). יום זה נחשב לזמן חיתום הדין הסופי של הימים הנוראים, שבו נמסרים הפתקים עם גזר הדין לשנה החדשה. החיבור לדוד המלך, מחבר ספר תהילים, בא לידי ביטוי בלימוד תורה במהלך הלילה, באמירת פרקי תהילים מרובים ובחבטת ערבות בסיום התפילה.