הפסוק מופיע בהקשר של המן שירד לישראל במדבר. התורה מתארת שבני ישראל טחנו את המן והכינו ממנו עוגות - מאפים עגולים, והטעם שלהן היה טוב ומתוק. לפי הפרשנים, הדבר מלמד שהמן היה מזון מיוחד שיכול היה להשתנות ולהתאים לצורות הכנה שונות, ובכך הראה את חסדו של ה' כלפי העם במדבר.
