בפרשה מברך משה את כל שבטי ישראל. בברכתו לבנימין הוא מברך "ידיד ה' ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום" (דברים לג, יב), ומבאר רש"י שהקב"ה בחר להשרות את שכינתו בחלקו של בנימין - בית המקדש היה בגבולות נחלת בנימין, ומרגע שהשרה שכינתו שם, לא שרתה עוד לעולם שכינה במקום אחר - חופף עליו, מכסה אותו ומגן עליו - כל היום.
